more from
NaNa Disc | נענע דיסק
We’ve updated our Terms of Use to reflect our new entity name and address. You can review the changes here.
We’ve updated our Terms of Use. You can review the changes here.

כ​מ​ו ש​ש​ו​מ​ע​י​ם

by מאור כהן | אודי שרבני

/
  • Streaming + Download

    Includes unlimited streaming via the free Bandcamp app, plus high-quality download in MP3, FLAC and more.

      ₪30 ILS  or more

     

1.
כל רחוב שבו הלכתי הוביל תמיד אלייך. הזיכרון העתידי ינגב בדיעבד את דמעותייך. כמוךְ הייתי מבוגר יותר אז היום אני יותר נועז. דמדומים נפלו על הלחיים הדהודים תפסו כנפיים. יכול להיות שזה בסוף, בסוף רק שנינו. יכול להיות שהמקום אליו נלך ממנו באנו. בוקר טוב גם לאויב למכזיב, לַמאכזב. בוקר טוב גם לחבר אל מה שנאמר ויאמר. יכול להיות שזה בסוף, בסוף רק שנינו. יכול להיות שהמקום אליו נלך ממנו באנו.
2.
הם מנכיחים את קיומם דרכך (לומדים לחיות עם זה) הם מביטים על עולמם דרכך (לומדים לחיות עם זה) הם מנסים להיכנס אליך (לומדים לחיות עם זה) הם מנסים לשפוט אותך (לומדים לחיות עם זה) ממליכים ומורידים אותך (לומדים לחיות עם זה) מאבזרים את מחשבתם, קִצְפָּם עולה עליך (לומדים לחיות עם זה) אבל אתה זה גם אתה ועוד אתה כבר לא נסגר מול עצמך, אתה חבר של עצמך אתה חכם יותר משהיית בגילך הם מחכים לטעויות שלך (לומדים לחיות עם זה) אורבים לנפילות כיסי מחשבותיך (לומדים לחיות עם זה) הם מדברים מאחורי הגב עליך (לומדים לחיות עם זה) אבל אתה זה גם אתה ועוד אתה כבר לא נסגר מול עצמך, אתה חבר של עצמך אתה חכם יותר משהיית בגילך
3.
דבר איתי רגע סתם, אין לי כוח לזה שבא.
4.
לונג-שוט לקומדיה קלוז-אפ לטרגדיה הלב הוא פרח של הגוף. החור בנפש רק מחליד והכאב שלא מגליד. אני אזוּק הנפש למוּד עבר ומתהלך עם זה בפנים – נֵפֶל של תחמושת מחכה לתזוזה לא נכונה בתוך הבטן חצי ירח על חצי פנים האור, האלוהים, הכוכבים העולם וקירותיו המתקלפים. לונג-שוט לקומדיה קלוז-אפ לטרגדיה הלב הוא פרח של הגוף. החור בנפש רק מחליד והכאב שלא מגליד. לפעמים, כמו בסרט לחימה אסייתי הכתוביות לא תואמות את מה שכבר מצאתי – חיים שלמים עוברים בין תנועות שפתיים לשפה המדובבת שם האכזבה אורבת. "אתמולַיִים", "מחָרַיִים" – לא שלשום, לא מחרתיים. אני צריך מילים שאין, בשביל לגשת למוכָּר גם אם המצב הוא מרופט או מגונדר. לונג-שוט לקומדיה קלוז-אפ לטרגדיה הלב הוא פרח של הגוף. החור בנפש רק מחליד והכאב שלא מגליד. דוגמניות לשעבר רוקדות את העבר מציאוּת בלי האדום בשינדלר – תגיד הווה, והופ, זה לא מכבר. כפתורי חיים נפלו ואי אפשר למצוא – לא לכבות, לא להדליק הבעיה היא שאני כבר לא יודע להדחיק. לונג-שוט לקומדיה קלוז-אפ לטרגדיה הלב הוא פרח של הגוף. החור בנפש רק מחליד והכאב שלא מגליד. היכן היציאה? עור ישן על נפש – מתי היא משילה? מתי תריסי עיניים נפתחים אל מול שמיים חדשים? התקווה עכשיו עם אחרים לטוּפה על הברכיים ומשהה בואה צריך לזכור אותה כשזה תוקף, הבן זונה בשביל לצאת מזה (אני יוצא מזה, אני יוצא מזה) כי כשזה קורה אי אפשר לראות אותה, את התקווה צריך להישבע ולשריין, לזכור שהיא בסוף שוב מגיעה לזכור תווי פניה, שוב לפעם הבאה.
5.
אבל אני ואת, תמיד אחרי הכל חיים לעד ועוד, וכל השאר פסקול. לא לפחד עכשיו אם נתחרט לא לנסות ולהספיק שיעול כמו לפני קונצרט. אבל אני ואת עדין וגם שורט. אני ואת עדין וגם שורט. אַת כל מה שצריך, מחזיק את החיים חיים לעד ועוד, לנצָח, להגשים. לא לפחד עכשיו אם נתחרט לא לנסות ולהספיק שיעול כמו לפני קונצרט. אבל אני ואת עדין וגם שורט. אני ואת עדין וגם שורט.
6.
אל תסתובב; אני עושה כאילו אני מצביע על התמונה, אבל קבל זאתי מאחוריי. אומר לך אל תסתובב.
7.
היא לומדת גרפולוגיה אז שיניתי את ה-פ'. על הפתק שהשארתי במקרר עבדתי שעות שלא תראה אותי חשדן. היא לומדת גרפולוגיה אז שיניתי את ה-מ'. על ברכת יום ההולדת עבדתי שעות שלא תראה אותי פחדן. היא לומדת גרפולוגיה אז הפסקתי לכתוב.
8.
צלליות 03:00
איטיות, באיטיות שברי אור, שברי אור. האנשים, האישונים מתרגלים לאט ומתגלים. צלליות, צלליות מתגלות עכשיו ומתחבקות. בגנבה, תוך כדי תנועה בגנבה, בגנבה. הבטחות, הבטחות מופרות עכשיו ונעלמות. צלליות, צלליות מתגלות עכשיו ומתחבקות. האנשים, האישונים מתרגלים לאט ומתגלים.
9.
כסאות מורמים בלילות פֶּה כספומטים מוציא עוד זיכרונות. להקריב יום אחד מול החיים קשה לךְ להשׂביע שקרים. ובסוף זה נמאס. את רוצה עוד עולמות אין עדשות לעיניים גדולות. הנוגדן שבארס שלך מלוכלך לא יודע כמה זמן אהיה שלך. ובסוף זה נמאס. קירות ממורמרים האורחים מרים, מרים. יש אנשים שנשארים בחיים רק כדי לראות שוב את עצמם דרך הילדים. ובסוף זה נמאס.
10.
המים אדישים לכל תנועה חיה ואני פחות מהיר אבל הופך יותר בהיר. ושוחה אל תוך הלב ורודף אחר כאב מתחרט כשזה מגליד ואז נופל לתוך עתיד: יש הרבה כמוני, אבל אין כמוני כשאני איתך. סודות מתערטלים החלומות שרים והגופים אורחים אבל עם זה אני משלים. וכבר אין לי ניסוחים לא פרחים, לא תותחים ואם הכל כבר נאמר יש לחרוז את העבר: יש הרבה כמוני, אבל אין כמוני כשאני איתך. ערגות וכיסופים חרפות וגידופים ואני פרי עונתי אבל תמיד יש לך אותי. אבדות ומציאות בין שקרים ואמיתות והואיל וזה מבהיל אז אגיד את זה בשיר: יש הרבה כמוני, אבל אין כמוני כשאני איתך.
11.
אם אתה שואל אותי, אז בעולם מתוקן לכל אדם יש שם אחר. איך אני אסביר לך? זאת אומרת שאין, נניח, שני אנשים שקוראים להם באותו שם, כי הוא, האדם, מאופיין מצלולית כי התכונות שלו הן הוא, והוא זה שמו. הוא אמור להיות אונומטופיאה מהלכת.
12.
כמה אתה, כמה אתה, כמה אתה בתוך השיטה. אני אומר, בוא ניקח כמה ראשונות ונתחלק. אין מה לעשות שם לפני אחת. מה אני אעשה, בדברים האלה אני ערבי. רגע, אני בַּתודות. זה בסדר, הוא אפילפטי; תנו לו רגע. זה לא טוב לך לדסקטופ. סגור את החלון או שתפתח עוד אחד. הוא כתב ספר שלם ללא האות E. זה לא החום זה הלחות. אומר לך, זה היה פעם גבר. אני, הבעיה שלי זה לחם. היתה תקופה שהוא נחשב כאילו סוג של גאון. איך מאייתים את זה באנגלית? כמו ששומעים, כמו ששומעים, כמו ששומעים בדיוק כמו ששומעים. ואיפה זה פוגש אותך? ועכשיו עם הקובץ. רגע, זה היה בלי פלאש. אני בדיוק בעונה הרביעית. הנה, זאתי נראה לי עובדת פה. יש לך עוד אחורה. בעיקרון זה מגיע עם לחם בצד. רואים שזה מבויים. זה מקום עם עיצוב ניו יורקי. היא לסבית רק שהיא לא יודעת את זה עדיין. אני חושב איתך רגע בקול רם. הכי טוב שלך עד עכשיו. פתח לשיתוף, פתח לשיתוף, פתח לשיתוף כי הכל פה דחוף. גדלתי בבית ששמעו בו גם פאריד וגם מוצארט. הנה, הנמסיס שלך פה. בוא ניקח את זה מעוד זווית. אומרת לך, זו תוספת שיער. זה בגלל שאתה לא יושב נכון. השנים עשו לה טוב. לא מכיר, בטח בפּנים. תיראי את הגימור. כמה אנשים נכנסים פה בערב טוב? יש משהו ביניהם, אבל אני לא אמרתי לך. רגע, נעמדתי מהר מדי. הנה אתה, הנה אתה, הנה אתה נכנע לשפה. אם הייתי אבא שלה. הלוגו של הנאצים זה בכלל מהתרבות ההינדית. אני לא יוצא בחמישי. היום זה הצפירה של השתי דקות. האטיקט שלך בחוץ. במקור מרעננה. כמה ה-Z שלהם? הנוער של היום לא יודע שזה קאבר. איבדתי את התחושה של הימים עם החגים. למה לא מעלים מהנוער. הבנתי שפורנו לא עושה לי טוב. אני אקח עם אמנטל. מוכשר, אבל לא יודע לשווק את עצמו. אנחנו מדברים על תקופה שהיה רק ערוץ אחד ולא היו פלאפונים, כן? הנה, גם אלה דייט ראשון. הייתם נהדרים, אבל אני פשוט לא אוהב את הסאונד של המקום. אין כמו להריח את הדפים. יש לי מדקרת מדהימה בשבילך. איך אני מקנא בך שאין לך טלפון חכם. אומר לך, זה הסימן; כשאתה מתחיל לאהוב סודה.
13.
שריקה: בוא, בוא רגע. עלה על המקצב חבק את העולם ודקור אותו מאחורי הגב. הראש אומר שמיים, הגוף אומר רצפה הרחוב אומר כפיים, אנשים אומרים חרפה. תביט לתוך הלילה, תראה הוא כה יפה מזוג לך עוד מהמציאות הזאת לתוך הפה. מישהו אמר לי שהיית מישהו – עכשיו אני אותך מחזיר. כל מה שזנחת, עם המילים אאיר – איתי אתה תראה יותר בהיר. האור שבעיניים, מתג בתוך חזה חייך לַ"בינתיים", והצער מתחזה. תרגיש ותן פחדיך, אני מכיר את זה לגום לך עוד מההתנשאות שלי, או יה! מישהו אמר לי שהיית מישהו – עכשיו אני אותך מחזיר. כל מה שזנחת, עם המילים אאיר – איתי אתה תראה יותר בהיר.
14.
כל תל אביב שותה מהדרום אל הירקון. כל תל אביב שותה זחיחות לאבדון. מאוֹשר, אל הדיכאון.

credits

released September 17, 2021

מילים: אודי שרבני
לחנים: מאור כהן
הפקה מוזיקלית: מאור כהן
עיבודים: פיטר רוט, אופיר קנר, אודי שרבני, מאור כהן
בס וגיטרות: פיטר רוט
קלידים וקולות: אופיר קנר
שירה , גיטרות, בס וקלידים: מאור כהן
דיבורים: אודי שרבני
סקרצ'ינג ב"צליליות": DJ Mesh
מיקסים: אופיר קנר
מאסטרינג: ארן לביא
צילום: לירון כהן
עיצוב: עמרי כהן
הפקה: הלי לביא
ניהול מאור כהן: הלי לביא
הפצה: נענע דיסק

license

all rights reserved

tags

If you like כמו ששומעים, you may also like: